להבנתי לא הייתי קורא להם מנה נפרדת - זאת אחת האפשרויות ל"לחם ביתי " בהתחשב במגוון המילויים שניתן להשתמש בהם, אם כן, למישהו וארוחת בוקר או ארוחת ערב הם יהפוך.
אוקיי, לא אעקום את ליבי - אם תציעו עוגות תוצרת בית למרק, אז העוגות עפות משם, המרק נשאר. אפילו אדם אהוב.
מדוע זה קורה ומאיפה באה אהבה כזו לפחמימות מהירות מזיקות - השטן רק יודע. לפעמים התעלמות כזו מהתזונה הנכונה (במיוחד כשבישלתי, והם מרימים את האף) מקוממת אותי. אבל... כעס עם כעס, ולמעשה זה ממש טעים.
אז, למבחן שאנו לוקחים:
- חצי כוס מים חמים
- כוס ושליש נוסף ממנה - קמח
- דה כפיות שמרים יבשים
- כפית סוכר
- כף שמן צמחי או מרגרינה מומסת
איך אנו מבשלים:
ממיסים סוכר ורעידות במים חמים, כאשר מופיע קצף על פני השטח, מוסיפים את כל הקמח, מערבבים ורק אז מוסיפים חמאה או מרגרינה. ללוש שוב. אנחנו משאירים את הבצק כמו תמיד - לשתי גישות.
לאחר הגישה השנייה, חתכנו לעוגות שטוחות בקוטר גדול יותר מהמחבת שלך.
עכשיו, תשומת לב, התמקדות: אנו מכינים את המילוי.
כל מילוי יכול להיות. אפילו בשר טחון יכול להיות מטוגן עם בצל ולשים שם, ותקבל משהו, א לה קפטר.
אתה יכול להכין פירה, להוסיף אליו עשבי תיבול, בצל מטוגן, כמה שיני שום.
אפשר למרוח את הגבינה, להוסיף לה שמנת חמוצה או מיונז (לקבלת עיסה צמיגית), מעט שום ועשבי תיבול לפי הטעם.
אתה יכול פשוט לחתוך את הסולוגוני.
המילוי - מה שלא יהיה, העיקר שהוא רך, הומוגני, אנחנו מורחים אותו באמצע כל עוגה, ואז בקצוות שלנו כדי שתוכלו לסובב אותם באמצע. דמיין לבנים ענקיים, סגורים ועגולים. הנה משהו דומה שאנחנו עושים.
מרדדים בזהירות את העוגה בעזרת מערוך כדי שהמילוי לא ייצא החוצה. אנחנו נותנים מרחק קטן.
מטגנים במחבת חמה עם מעט שמן במשך 2-5 דקות.
בתאבון!