"לא ניתן לשנות את מקום המפגש" צפו כולם - ברצון או שלא ברצון. אתה זוכר איך ז'גלוב אמר שם:
- אה, עכשיו יהיה מרק חם, אבל עם כניסות, אה?! שראפוב, יהיה לך אכפת ממרק חם, כן עם כניסות?
אני זוכר שכילד הייתי מבולבל - איך אדם יכול לאהוב מרק, כן עם אבקות? ואז, כנער, חשבתי - אחרי המלחמה לא תתאהב ככה... ורק בבגרות הבנתי שג'יבלטים, מבושלים כראוי, יכולים להיות טעימים. אפילו במרק.
אני פשוט לא אוהב את הטעם המובהק של בשר. אם אתה מבשל מרק על כותרות, אז הטעם הזה מתעצם במהלך הבישול, והמרק, כמו השמאן שמעליו, אינו אידיאלי (בטוהר).
אבל אם אתה מתפתל מעט ומבשל בתנור ...
ובכן, בסדר, יותר מהעניין.
אנחנו לוקחים:
- אחד וחצי עד שני ליטר מרק (תמיד הקפאתי), או לבשל טרי מכמה שלדי עוף. מבשלים שעה וחצי כדי להפוך את המרק לעשיר, שולפים אותו עם בצל וגזר אפויים (אופציונלי עם סלרי), נותנים לו לעמוד שעה ומסננים.
- 600 גרם תפילות עוף - חדרים ולבבות הם אופציונליים, אין צורך בכבד. עדיף לקחת תוויות של ציפורים, אפילו לא חקלאיות, אלא "ביתיות" גרידא.
- כרוב כבוש - שש מאות ושבע מאות גרם
- גזר אחד
- כמה תפוחי אדמה
- בצל אחד
- מעט חמאה ושמן צמחי
- מלח, פלפל ותבלינים אחרים לפי הטעם.
איך אנו מבשלים:
- אנחנו סוחטים את הכרוב, מכניסים אותו לקלחת או לסיר גדול, ומוסיפים כף חמאה. אנו שולחים אותו לנבול בתנור למשך 40 דקות בטמפרטורה של 160 מעלות.
- בזמן שהכרוב עולה, מנקים, חותכים את הבצל (רבע לטבעות), גזר (משפשפים), חותכים את הגיביות לחתיכות.
- מטגנים את הבצל והגזר, כאשר הבצל הופך לשקוף, מוסיפים את האבקה ומטגנים עד שכל הנוזלים נעלמים ומופיע עליהם סומק קל.
- אנחנו מנקים וחותכים את תפוח האדמה.
- כעת הוסיפו את תפוחי האדמה והפסלים עם ירקות לקלחת או לסיר כרוב, מלאו אותה במרק רותח ושלחו לתנור באותן 160 מעלות להתבשל עוד שעה. התכתבים בדרך זו יהיו קשים מעט, אך יש על מה ללעוס.
- אה כן, מלח, תבלו לפי הטעם, אדוני.
מגישים עם שמנת חמוצה ועשבי תיבול.
בתאבון!