השילוב המגעיל ביותר של מוצרים שנתקלתי בהם בחיים הוצע לנו מעת לעת בגן
כן, כן, פעם כתבתי שהאוכל שם היה טעים, אבל לפעמים מצאתי משהו לטבח, או לאחראי אחר פנים, וכתוצאה מכך לארוחת הבוקר קיבלנו דייסת סולת, קקאו (או קפה פונדקאי עם חלב) ו... כריך עם חמאה וחתיכה דָג מָלוּחַ.
אני עדיין זוכר את הסט הזה ואת התמיהה שלי: איך זה, דייסה מתוקה, הרינג מלוח, ובכלל כל ילד ידע חריזה ישנה:
אם אתה רוצה לשכוח אותי לא להתיישב בבטן
תאכלי הרינג עם חלב!
לא, כולם באופן אישי לא העלו שאלות. עם הגיל למדתי לסובב את האף, הם אומרים, יש דגים והרינג טעים יותר! ואז הרינג עזב שנים. והם בישלו דייסה טעימה בגינה שלנו. והקקאו היה ריחני (אבל קפה בלוטים לא אהבתי).
וכבר בבגרות נאלצתי להתמודד עם שילובים שכלל לא אופייניים לתרבות הקולינרית שלנו.
נכון, רבים מהם התגלו כמופלאים מאוד - בביצועים נאותים.
אני זוכר שבימי הסטודנטים שלו, חבר אחד (הוא גר בהוסטל) ניסה בהתמדה לפנק את כולנו בשעועית עם סוכר. דחינו כמיטב יכולתנו, נלחמנו בחזרה בידיים וברגליים, והוא טען - טעים.
הרבה אחר כך, באיזה פסטיבל אנימה קטן, טעמתי לחמניות מאודות במילוי שעועית אדומה (מלית מתוקה!). הם השתייכו ליקום של Hayao Miyazake, האנימה "Spirited Away", בערך.
והתברר שזה תענוג אמיתי!
הוא גם חשד בדבר אוקרושקה עם שרימפס - והתברר שזה טעמים.
אבל הנה הסלק המתובל בחלב מעורבב במרק סלק, לא יכולתי לטעום אותו - השקפה אחת גרמה לתיעוב מוחץ (יחד עם הידע כיצד זה נעשה - התחושות היו לא ניתן להעברה).
יש לך שילובים כאלה?
נ.ב. עמית חלקה "אימת אוכל" - מבחינתה עוגות ביסקוויט עם כל מיני הספגות מגעילות. השקפה אחת מעוררת את הרעיון שמישהו אכל את המנה הזו, אך לא השתרש ...