אני זוכר שבילדותי תמיד התעניינתי בשאלה: איזה סוג של חיה זה (או לא) כוסמין מסתורי, ששימש את עובד הכומר בלדה? בבית הספר המורים אמרו לנו שזו דייסה. ובכן, בגן המורים חזרו על אותו דבר. הורים משכו בכתפיהם, מקורם לא דאג מעט.
בהמשך קראתי באחד מספרי העיון - כוסמין, זהו, למעשה, אב החיטה, אך החיטה. פרטים ביולוגיים אחרים לא עניינו אותי, תמיד נטיתי לעבר חקר קולינרי של העולם.
וכאשר הכוסמין הופיע במכירה, כמובן, קנה אותו מיד.
באותם ימים, עדיין לא היו מתכונים המוניים מדגנים אלה - אפילו באינטרנט. נאלצתי לכשף, להמציא, בהנחיית מידע קצר שהוצא מהקשרו של המלך הספרותי או מתכונים מפרסומים קולינריים ישנים.
המנה הראשונה, כמובן, הייתה מאוד ספרותית - כוסמין מבושל, זה שבאלדה שאל את הכומר כמספק.
ואתה יודע, לא אהבתי את זה. ובכן, לא אהבתי את זה בכלל. רק דגנים מבושלים. אף אחד מהטעמים האגוזיים הטעימים שהובטחו על ידי מתארי המנה לא נצפה. דגנים מבושלים אלסטיים. את כל.
חשבתי - כנראה שלא בישלתי הרבה (רק 25 דקות), ולא בישלתי את הכוסמין. בפעם הבאה שהגדלתי את זמן הבישול. התוצאה היא דגנים מבושלים מימיים אלסטיים.
אחרי זה, ברגע שלא בישלתי אותו - בחלב, ובתערובת של מים וחמאה, ותבשילתי אותו בירקות... הגעתי ל המסקנה שכוסמין נשמע טוב רק בסלטים, או במרקים - כתחליף לשעורה פנינה בחמוצים, לְמָשָׁל. לפעמים אפשר להחליף אורז בכרוב ממולא בחצי מנה.
אבל כתוספת זה... טרי, שטוח וממש לא מעניין. ניתן לתקן את המצב עם זיגוג דמי או קרום שמנוני מאוד של מאכל אליו נלווה הכוסמין, אך זה עדיין לא אותו הדבר.
ומבחינתי יש רק דרך אחת להכין את הטעם של משחק הכוסמין בצבעים ממש בהירים: להכין ממנו קינוח. במקום זאת דייסת קינוח.
אז בואו ניקח
- כוסמין 200 גרם
- מים 250 מיליליטר
- שמנת, חלב עם אחוז שומן של לפחות 6 אחוזים, או אפילו חלב שקדים - 250 מיליליטר (מרכיב מים וחלב לשניים)
- מאקה 4 כפות
- פירות יבשים - זוג קומץ
- דבש, לטעימה
- אגוזי מלך, שקדים או בוטנים - לפי הטעם
איך אנו מבשלים:
אנו שוטפים את הכוסמין עצמו וממלאים אותו במים למשך כמה שעות (מים אינם כלולים בנפח הראשי). לאחר מכן אנו מנקזים את המים, יוצקים 250 מיליליטר מים "מרשם" ומבשלים כחצי שעה.
במקביל, אנו שוטפים את הפירות היבשים, שופכים מים רותחים לאדים.
כאשר המים בכוסמין נספגים כמעט או מבושלים, מוזגים חלב או שמנת לתבנית, מוסיפים ak וממשיכים לבשל כמעט עד שהם רכים, תוך ערבוב מדי פעם.
סוחטים פירות יבשים, חותכים, אם יש צורך, לחתיכות קטנות יותר.
כשהדייסה מוכנה, כבו את החימום, הוסיפו דבש ופירות יבשים, ערבבו היטב. בהגשה מפזרים אגוזים קצוצים.
המנה מתגלה ממש "ללקק את האצבעות"
בתאבון!