אומרים שאם אתה מתווכח על "אוליבייה", אז יכול להיות רק נושא אחד: האם יש לו את הזכות את קיומה של הגרסה הסובייטית שלו, או "אוליבייה" אפשר לקרוא רק הסלט שהיה קיים לפני המהפכה?
הא!
לא הכל כל כך פשוט חברים יקרים (וגם לא חברים). אוליבייה הוא מחסן בלתי נדלה של נושאים לקרב כישורים. ובלי אפילו להתעמק בג'ונגל ההיסטורי ולא להבין מה זה - סלט מאסטר אמיתי, שעם לנפק (או בלעדיו), עם צוואר סרטנים (או בלעדיהם), בין אם עם שליו, לוז או מה עוד מַעֲדָן.
"אוליבייה" הפרולטריון המוכר מימי ברית המועצות, זה בדיוק כמו בורשט, לכל משפחה יש את שלה!
כאן ניסיתי ליזום דיון בין מכריי איזה סוג של "אוליבייה סובייטי" הוא הנכון, אז התביישתי, אנשים התווכחו כמעט עד צרידות ויבלות באצבעותיהם.
הבדלים יסודיים שרבים רואים בהם צורך להגן עליהם, המון מפחיד.
נקודה שנויה במחלוקת מספר פעמים
לדוגמה, איזה סוג של מלפפונים לשים ב"אוליבייה הסובייטית"? טרי או מלוח? או אולי, באופן כללי, כבושים עדיפים?
מסתבר שזה מאוד חשוב! תומכי המלפפונים הכבושים מובילים את בסיס העדויות - אומרים שמלפפונים טריים לשנה החדשה היו דבר נדיר, כי - רק כבושים! ותומכי טרי טוענים - עם מלוח - זה כל כך, אפשרות יומיומית, אז על שולחן השנה החדשה - טרי בלעדי!
- סבתי בסיביר גידלה מלפפונים על אדן החלון למען השנה החדשה! -הודיע התומך הנלהב ביותר של טרי בלעדי, וכולנו חדור מיד את הגבורה של סבתי. לא, אתה כנראה יכול לגדל מלפפונים על אדן החלון, שרק למען הנכדים האהובים שלך לא תלך ...
נקודה מספר שתיים שנויה במחלוקת
האם יש צורך להוסיף... גזר מבושל ל"אוליבייה הסובייטית"?
בהתחלה חשבתי שיהיו רק שני מחנות - אלה שהם בעד גזר (מבושל) ואלה שמתנגדים. אבל אז בין מכרים של מכרים (כלומר, אני אישית לא יודע, אבל מישהו ביחסי ידידות) הייתה גברת שהתכרבלה - בביתם באוליבייה הם היו מפוררים גזר נא.
עכשיו אני לא אתפלא אם מישהו יוסיף לזה גזר קוריאני.
נקודה מספר שלוש שנויה במחלוקת
ומרכיב הבשר?
רק נקניק (מבושל) או האם בשר מבושל או אפוי מקובל? או, אם במקום נקניק ב"אוליבייה הסובייטית" יש בשר, אז הסלט הוא כבר לא "אוליבייה", אלא "סטוליצ'ני"? בספרי המתכונים אולי יש שם אחר, אבל יותר ממחצית מהמתנגדים עמדו בתוקף על דעתם:
- מה ששמים בסלט, נקניק או בשר, זה נשאר אותו "אוליבייה" של השנה החדשה, ואנחנו לא צריכים שום לה-לה!
נקודה מספר ארבע שנויה במחלוקת
והכי חשוב, תדלוק.
האם אפשר לתבל בשמנת חמוצה, או שצריך להיות מיונז טהור? האם מותר לקרוא ל"אוליבייה" סלט לבוש בתערובת שמנת חמוצה ומיונז? ועכשיו נסו לפחות להתנגד לכל אחד.
אני אישית לא מתכוון להתווכח עם אף אחד. בכלל, התרשמתי שדובר על אוליבייה, זה לא אוליבייה בכלל מזמן, זה סוג של הודג'פודג' של המאה העשרים, מתכון שנולד ב כל משפחה משנה לשנה מחדש, וכעת מדברים על מתכון אחד, אותנטי לסלט הזה, שהפך מזמן ל"עם סובייטי" - זה פשוט ללא מטרה.
כמו עם בורשט, אוקרושקה, מרק כרוב, הודג'פודג', עדיין יש לו כיוון - בערך, ולכל אחד יש את הגלגול שלו.
מה אתה חושב?