אני מציע סיבוב נוסף של קרב הכישורים. ניתן לנסח את הנושא של סבב זה כך:
-שולחן ראש השנה הנכון היחיד!
מה זה צריך להיות?
כבר כתבתי פעם שאנחנו לא מתעסקים בפינוקים מיוחדים לראש השנה. המנה העיקרית (מהאהובים מאוד, או כאלה שאתה ממעט לאפשר לעצמך בחג בגלל המחיר), כמה סלטים (בכמויות קטנות, כדי לא להישאר "לעתיד"), מעדניות בשרים וגבינות - גם בקטנה כמיות. יין טוב, קינוח.
זה, באופן עקרוני, כל תפריט השנה החדשה שלנו.
כן, אם צפויים אורחים, אפשר לגוון את זה, אבל אני לא רואה הרבה הגיון. מכיוון שעכשיו אנשים לא רעבים אפילו בימי חול, הם לא שומרים צומות (ונראה שהצום מסתיים בחג המולד, או אחריו חג המולד מתחיל, אני מבקש סליחה - אני לא יודע), בגלל זה ערב ראש השנה כבר לא המצב כאשר "לפחות פעם בשנה לאכול מהבטן".
אני יודע שרבים עושים את אותו הדבר. עם זאת... אני שומע גם מרבים:
- ובכן, אתה לא יכול! זה שנה חדשה!
להגנה על טבלאות רבות ו"בלתי ניתנות לאכילה", טיעונים כגון:
-מָסוֹרֶת!
הם תמיד, הם אומרים, בישלו, וכמה שאנחנו גרועים יותר!
- נוח - אז אין לבשל מספר ימים!
אני חייב להודות ששני הטיעונים האלה מביכים אותי - המסורת לא כל כך ארוכת שנים, אם אתה באמת נכנס לדרך הקדומה, אז, אדרבא, חג המולד צריך לרצות עם שפע של כל מיני מעדנים.
ו"אז אל תבשל כמה ימים"... אני מופתע. יש מעט מאוד מנות שלא יאבדו מאיכות כתוצאה מהאחסון. אפילו סלטים - והם טעימים חתוכים טריים. זמן ה"עירוי" המקסימלי הוא כמה שלוש שעות. הם פשוט עוברים לפני החגיגה.
ובכן, ועוד משהו - ואז לבשל כמה ימים, לא לבשל, אבל הכל מוקדם מדי - חלק מהמוצרים עפים לפח האשפה חצי אכול. מה שבכל מקרה לא טוב - האם זה חג, לא חג...
לאיזה מחנה אתה שייך? מה לדעתכם "נכון" - שולחן שבירת שולחן, שאריות של כלים שנאכלו למספר ימים, או שמא סתם ארוחת ערב טעימה שהסתיימה - ובתהילה?