אני מכריז על פתיחת הסיבוב הראשון של קרב המחבתים. ובטבעת בפינה הימנית... תפוחי אדמה מטוגנים. ובפינה השמאלית יש גם תפוחי אדמה מטוגנים. ובכל שאר המקומות בזירה, היא גם ארבה.
והכל כי לשווא החשיבתי את הבורש למתכון הקדוש ביותר. זה לא נכון.
ופילאף לא יגיע למקום הראשון (במיוחד במחירים הנוכחיים של אורז ובשר).
המתכון הכי "מסוכן לנפש" הוא תפוחי אדמה מטוגנים, בתור הנפוץ והנפוץ ביותר.
יש הרבה סיבות לקרב הקולינרי.
אפשר להתחיל עם האופציה - לנקות או לא לנקות?
המשך בחיתוכים נכונים. כאן במשפחה שלנו, יותר ויותר תפוחי אדמה נחתכו לקוביות. וכנער, הוא ראה איך זה נחתך לפרוסות חצי עגולים. ממחבר הפרוסות הללו למדתי שהקוביות "לא ממש נכונות" וכנראה שלראשונה אז התמודדתי עם קרבות קולינריים.
אבל חיתוך וניקוי זה מה שזה! לאחר מכן מגיע הדבר הגרוע ביותר - טיגון!
באיזו מחבת מותר לטגן תפוחי אדמה? לאחרונה הוכיחו לי שכל מחבת מודרנית היא, כביכול, בגידה קולינרית. כל מה שאתה צריך זה ברזל יצוק!
אבל גם אם אתה מבין את זה עם המחבת, זה מוקדם מדי להירגע.
עבור חלקם טוענים כי יש צורך לתת תפוחי אדמה רק בשמן חמניות לא מזוקק עם ארומה בולטת של זרעים.
אחרים טוענים שרק לשומן חזיר יש מקום להיות בו במנה יוצאת דופן זו.
אחרים מציעים תערובת של שמן צמחי וחמניות.
אחרים מכינים מחבת מברזל יצוק כדי להגן על אפשרות הטיגון בחמאה טהורה.
ואם אתם זוכרים שאפשר לטגן תפוחי אדמה עם בצל, עם פטריות, עם פצפוצים (כולם ביחד או עם כל אחד לחוד), אז יש עוד יותר אפשרויות. כאן אתה אפילו לא יכול לרדת מקיר לקיר. כאן ידפוק קרבות "משחק הכס" ...
ויש עוד אפשרות לשפוך את תפוחי האדמה המטוגנים עם חלב שמן ולהכהות הכל בתנור. גם טעים!
אילו אפשרויות אתם מעדיפים? אולי יש עוד מתכונים סודיים?