סיפורת לא רק מלאה בתיאורים של אירועים או סיפורים שונים. בו, הגיבורים חיים, סובלים, אוהבים, נלחמים ו... אוכלים.
אין ספק שאין ספר אחד שבו משהו מאוכל או משקה לא יוזכר לפחות פעם אחת.
לאחרונה נזכרתי בסופר צרפתי נפלא, שרבים קראו את ספריו בילדותם - לואי אנרי בוסינר.
ואז עולה בראש אחד מספריו - "קפטן קרע את הראש". אותו אחד שבו העשיר הצעיר יצא לדרך מפריז עם גזרת "פראיירים" (כמו שהם עצמם שנקרא), המורכב מאותם נערים, לעזור לעוצבות החמושות הבורים בדרום אַפְרִיקָה.
באופן מוזר, בבית הספר הזה לא עשה רושם מיוחד על הקורא ונשכח במהרה.
אבל עבור מיליוני בני נוער סובייטים, הרומן הזה הפך לכת. קראנו בהתלהבות את הרפתקאותיהם הנועזות של צופי הבורים, ז'אן גרנדייר, המכונה "קפטן דמעות", וחברו העליז פאנפאן.
איך הספר הזה וערוץ הבישול קשורים?
על דפי הרומן ההוא יש סלט עם הרינג, שמכינים לפי העיקרון "מה שלח אלוהים".
ציטוט של קפטן ריפ ראש, לואי אנרי בוסינר:
קרע את הראש ופאנפן נכנס לחנות, שמאחוריה הוצמד מעין טברנה, ודרש ארוחת בוקר. הוגשו להם ביצים, שני הרינגים מעושנים, בצל, תפוחי רנה, בקבוק בירה וכיכר לחם מיושן.
פאנפאן המורעב שכח את כל הדאגות והזוועות של המלחמה, והרחיב את נחיריו, שאף בשקיקה את ריח האוכל, כמו קניבל מהאגדות, מריח איפשהו רוח אנושית.
"הרינג מעושן, כמו הלטאה, הוא חבר של האדם," הוא אמר מהורהר.
פאנפאן חתך את הרינגים לאורכם, הפריד את הראשים, הניח אותם על צלחת, ואז קילף וקצץ דק את הבצל, קילף את התפוחים, חתך אותם לפרוסות, ערבב הכל, ושפך בשפע שמן וחומץ על המשבש הזה, התחיל לספוג את הבלתי נתפס שלו מזון.
זהו, את הסלט עצמו, נבשל היום. אבל קצת אחרת.
רכיבים:
פילה של הרינג מלוח מעט (רצוי מעושן)
תפוח חמוץ מתוק
בצל
2 כפות. ל. שמנת חמוצה
2 שעות ל. חרדל צרפתי (דגנים)
מיץ לימון
איך לבשל:
1. יש לחתוך את כל המרכיבים לחתיכות שוות, קוביות או רצועות.
2. מפזרים על הסלט מיץ לימון, מתבלים בשמנת חמוצה וחרדל. לְעַרְבֵּב.
הכל! הסלט של Fanfan מוכן!
בתאבון!
__________________________________________________________________________
המאמר הזה הוא מתוך Pulse - >>> הערוץ שלי ב-👉 דוֹפֶק - היכנסו! 🤘
אהבתם את המאמר?
להירשם לערוץ "הערות קולינריות על הכל"
זה לא קשה לך, אבל אני מרוצה!
תודה שקראת עד הסוף!