חשבתי על זה שיש מנות שטעמן מאחד דורות שלמים. או שעכשיו יהיה נכון יותר לומר - האם הם היו קיימים?
אנסה להסביר את המחשבה.
תראה, אחרי המלחמה, במהלך בניית המדינה מחדש מהחורבות, היה... ויניגרט בכל מקום על השולחנות. זול ועליז - אין מוצרים מצטיינים במיוחד במתכון שלו (או יותר נכון, במתכון הוויניגרט של אותם זמנים). רק ירקות וקצת שמן חמניות.
אין שם נקניק או הרינג, שהיה גם מעדן במדינה ההרוסה.
הוויניגרט הוכן לחגיגה, לעולם ולאנשים טובים. אגנים.
חוץ מהוויניגרט - גלידה. הגלידה הסובייטית מאוד, שכפי שאומרים עדי ראייה ששרדו עד היום הייתה מעדן טעים להפליא, אך נדיר למדי. וזה מריח כמו הוניל הטבעי ביותר, לא מה שהוא עכשיו.
אגב, צעירים זוכרים גם גלידה, אבל לא בחששות כאלה. עם זאת, זה לא מפתיע - אמו של עמיתי, ילידת 43, סיפרה כי ניסתה וופלים רגילים רק בתיכון.
ואז, כשהחיים נעשו קלים ומשביעים יותר, נוספו לשולחנות אוליבייה, הרינג מתחת למעיל פרווה וסלט מימוזה.
הם גם בישלו אותם לחג ולמען העולם - כלומר, הם יכולים אפילו להכין אותם על שולחן יומיומי. אין ספק שיש עוד הרבה מנות כאלה, אבל אני זוכר רק את אלה שנשמעות כל הזמן, אני עצמי לא חייתי אז.
אבל זמני הקיפאון, למרות שהוא עצמו נולד מאוחר יותר, מוכרים יותר. דור ההורים שלנו מתאר אותם היטב.
ושם - נקניק "דוקטור", נקניקיות "חלבי", וגם - בשר בצרפתית, למשל, והגרסה הסובייטית של ג'וליאן. וגם - תרנגולות טבק, שהוגשו בכל בתי הקפה והמסעדות הגונים פחות או יותר, ולא היו כל כך יקרים.
אני זוכר עוד מנות ומוצרים שהדור שלי נוסטלגי לגביהם. עליהם הם בדרך כלל מדברים כשהם זוכרים את "התקופה הסובייטית". כאן יש לכם נקניקיות מבושלות, כריכים עם כרוזים, ולימונדה, וגם קרם מכוסה שוקולד, עוגות ביסקוויט, וכמובן, עוגות תוצרת בית: אגוזים ולחמניות ממולאות במרוכזים מבושלים חלב!
עם זאת, ניתן למנות את "טעמי הילדות" בלי סוף.
אבל! כשזה מגיע לזמנים הנוכחיים, אני חייב להודות, אני קצת הולך לאיבוד. מנות הדורות האחרונים, מצד אחד, הן מסורתיות מאוד, מצד שני, רבות מפסיקות לבשל אותן.
אבל המנות של הזמן הנוכחי, כך שעל כל שולחן, כדי שיזכרו מאוחר יותר דור שלם, כבר אינן נותרות. לא לשקול אותם לחמניות סושי ופיצה בהתאמה אישית, נכון?
של. עכשיו, אם המוח הקולקטיבי מהרהר בשאלה זו... האם תוכל למנות לפחות משהו שיכול להפוך לסמל תוסס או קולינרי של הזמן הנוכחי?