והוא כמעט שרף את הדירה.
שלום! שמי אנדריי בונביץ ', אני קונדיטור ומחבר הבלוג הזה. לאחרונה, בסיפורי אינסטגרם, שיתפתי כיצד הכנתי את הקינוח הראשון שלי. הסיפור עורר הרבה שאלות, והחלטתי לכתוב מאמר נפרד בנושא זה.
הכנתי את הקינוח הראשון שלי בגיל 7 והרבה זמן האמנתי שמדובר בגיל די מוקדם לבישול עצמי. אבל בהערות כתבו לי אנשים רבים שהתחילו עוד לפני.
כמה אנשים סיפרו שהם התחילו לבשל בעצמם בגיל 3. הדבר הראשון שהם הכינו היה כריכי גבינה חמים. ומישהו, בגיל 5, אפה את שרלוטה הראשונה.
אני לא זוכר בדיוק למה פתאום החלטתי לאפות פשטידה, אבל סביר להניח שבלבלתי משהו בבית הספר והחלטתי לתקן בצורה הזו.
ברגע שהורי עזבו לפגישה הראשונה בבית הספר, יצאתי לעבודה. ראשית, לישתי את הבצק לשארלוט. בחרתי בעוגה הזו כי אמי בישלה אותה לרוב, ופשוט שיננתי את החומרים הדרושים ואת תהליך הבישול.
אחר כך הוא קצץ את התפוחים, מעורבב עם הבצק, שפך לתבנית ושלח לאפות בתנור הגז שלנו. אם אתה חושב שלקחתי את הזמן ונשארתי במטבח כדי לעקוב אחר התהליך, אז זה לא היה המקרה.
ברגע שהעוגה בתנור עזבתי לשחק עם האחים. שכחתי בבטחה את שרלוט. אפילו לא זכרתי עליה ברגע שהורי חזרו הביתה.
אבל אמי הרגישה מיד שמשהו לא בסדר בבית. ואיך לא להרגיש כאן כשהמטבח כולו כבר היה עשן. באותו הרגע נזכרתי בקשר לשארלוט.
תודה לאל שההורים חזרו בזמן ולא הייתה שריפה. אבל שרלוט סבלה בכל מקרה. כשהעוגה התקררה, אמי חתכה בצורה מסודרת כל דבר שנשרף. שרלוט כמעט חצתה, אבל היא הפכה לאכילה. אמא קראה לכולם לשולחן, וישבנו לשתות תה עם יצירת המופת הקולינרית הראשונה שלי.
אני לא זוכר בדיוק אם זה היה טעים או לא, אבל שרלוט זה יישאר בזיכרוני כל חיי. אני אסיר תודה לאמא שלי שלא נזפה בי על התקרית הזו. להיפך, היא סיפרה לי על כללי הבטיחות עם התנור והחלה לערב בכל דרך אפשרית בעבודה במטבח.
אולי כך אמי העירה בי אהבה לבישול קינוחים, והפכתי למי שאני עכשיו. זה כל הסיפור.
אתה זוכר מה בישלת לראשונה בחייך ובאיזה גיל זה היה? יידע אותנו בתגובות.