שמי ג'וליה, אני גרה ב- g. סבסטופול. אני רוצה לחלוק סיפור על העבודה הטובה ביותר שלי. הזמן עובר, כבר החלפתי מספר משרות, קיבלתי השכלה גבוהה, אך דעתי לא השתנתה. לעבוד כמלצרית בבית קפה בפארק מים היה הכי כיף. כמה ניסיון, זיכרונות, מכרים, כישורים היא לקחה משם! ואני אספר לך על המתנה החשובה ביותר בסוף.
איך הכל התחיל?
סיימתי את השנה השלישית שלי באוניברסיטה והחלטתי להרוויח כסף נוסף בקיץ. פארק המים "Zurbagan" הזמין צעירים לעבודה עונתית בבית קפה. החוויה לא הייתה חשובה, מה שהתאים לי. תאריך ראיון נקבע טלפונית. כמה מודאג כשעברתי בפעם הראשונה! לא ידעתי מה לומר או מה לעשות. כל כך הרבה חבר'ה הגיעו, אבל נראה כאילו אני העולה החדשה היחידה. מנהל פארק המים אמר לי שהעיקר בתפקיד המלצר הוא לחייך כל הזמן. הכל התחיל בחיוך.
זה מגניב כי זה לעולם לא יקרה שוב
ראשית, צוות הקייטרינג קיבל את המשימה להכין מקררים, ציוד מטבח, כלים, רהיטים לפתיחה. החומר הזה שכב במחסנים במשך 8 חודשים והיה קשה להלבין. באותם ימים ספורים צברתי ידע מקוטע לגבי סדר השירות, לתקשר עם האורחים, כיצד לסחוב מגש מצד אחד, לא לעצבן את הטבחים וכו '. למדתי מילים כמו:
- שׁוֹמֵר - מחשב עם תוכנית מיוחדת אליה אתה מבצע את ההזמנה.
- פְּגִישָׁה - עלה עם הזמנה, שיוצא במטבח ו / או בבר כשאתה מכניס אותו לשומר.
- זאפארה - זה כאשר מיליון מפגשים איתם המטבח לא מתמודד בזמן, ומלצרים מצדיקים את עצמם מול האורחים.
- שולחן שמן - הזמנה גדולה.
- חבילת חוף - הזמנה עם המנות הזולות מהתפריט וכו '.
אני זוכר את השולחן הראשון שלי. האורחים הזמינו פיצה ומיץ. הידיים שלי רעדו, הפנים שלי היו אדומות. הכל הסתדר כמו שצריך, הם גם השאירו טיפ. ופחות מחודש אחר כך היא לימדה את החבר'ה החדשים לעבוד.
אווירת הרגיעה והרגיעה בפארק המים השפיעה גם על הצוות. מתיזים מים, מוזיקה רועשת, צרחות, צחוקים, מתרוצצים. אף אחד לא רוצה שירות מושלם. ומי ישמור על נימוסים אם אנשים יושבים ליד השולחן רק במכנסיים קצרים ופנמה? בתנאים כאלה עבדתי 3.5 חודשים. אני זוכר לטובה איך אכלתי גלידה, התחבאתי מתחת לעץ חג המולד, שטפתי את המנה בסבון כלים, נשאתי שלוש צלחות אוכל ביד אחת, אכלתי גבינה במטבח, ניסיתי טקילה עם הברמן... היה קשה גם לסבול פיזית יום עבודה של 8 שעות על הרגליים שלי ובחום.
בפארק המים ישנם כמה בתי קפה וברים, כך שבבוקר הוקצו המלצרים למקומותיהם. המקום הכי טוב היה בבר: שם מגניב ולא צריך ללכת בכל האזור ולהציע לאורחים תפריט. כמעט היה צורך להילחם על הבר. בקבוצת הגברים היו רק שלוש בנות, אך אף אחת לא פינה את מקומה. אבל איזה טעימה של ניצחון, כשאתה עומד מתחת לחופת הבר (אף אחד לא הורשה לשבת) ומביט מלמטה לעמיתיך שלא היה להם מזל היום!
התלוצצנו ותמכנו זה בזה. הם צחקו המון על האורחים ועל עצמנו. אחד המלצרים אמר שהתחושות האלה לא יחזרו על עצמם, כי עונת הקיץ תסתיים ולא נתכנס יותר. אני חושב שבידיעה זו כולם היו כמה שיותר פתוחים ועבדו בריגוש. אבל בכל זאת לקחתי משהו מהעבודה הזו. באותו קיץ בפארק המים פגשתי שף נחמד שהפך לבעלי.
עבודות קייטרינג הן חווית חיים טובה.
בעבודה כמלצרית למדתי להבין אנשים טוב יותר, נפטרתי מתסביכים ודאגות מיותרות, התחזקתי פיזית ונפשית. אני אסיר תודה לפארק המים על זיכרונות שמחים.
מחבר הסיפור: אנג'לינה זייצבה
מאמרים מעניינים נוספים:
מדענים אמרו מדוע לא כדאי לאכול הרבה ביצים
מוצרים TOP-8 לניקוי כלי דם סתומים
נקרא 6 מזונות המגבירים את חילוף החומרים לאחר גיל 50
לעשות לייק, להגיב, לשתף ברשתות חברתיות,הירשם לערוץ שלנוהוא התגמול הטוב ביותר עבורנו!
בריאות טובה והשראה קולינרית :)
חברך ועוזריך, וילקין!