"כשאתה קרוב, אנא החזיר את הבנק." במילים אלה הסתיימה ההזמנה בבית הקפה. בדרך כלל אני שומע את המשפט הזה מאמי או מחמותי כשהם מוסרים לי ריבה או חמוצים, אבל מעולם לא ציפיתי לשמוע אותו ממלצר בבית קפה במרכז מוסקבה. שמחתי שהעסק הלך לקראת איסוף פסולת נפרד, אך ככל שהייתי זמן רב יותר בבית הקפה, כך הבנתי שמדובר בסך הכל בעטיפה יפה.
התברר שבית הקפה שביקרתי בו עומד בעקרון אפס פסולת - אפס בזבוז, אם מתורגם מילולית מאנגלית.
אני חייב לומר שבמשפחה שלנו אנחנו מקפידים על תפיסה זו כבר שנה. פעם בחודש אני ממחזר שקיות ענק של פלסטיק, נייר וכל דבר אחר שניתן למחזר.
ברגעים כאלה אני מרגיש חלוץ שהחליט למלא יתר על המידה את התוכנית לאיסוף נייר פסולת. אבל היום אני רוצה לדבר על משהו אחר. אני מציע להעיף מבט בבית קפה שאכפת לו מהסביבה.
כפי שציינתי קודם, בית הקפה ממוקם ממש במרכז מוסקבה, ובמקרה הייתי בו במקרה. נכנסתי לקפה אחרי הפגישה ונמשכתי מקינוחי שימורים, מכיוון שאני מכין אותם בקונדיטוריה שלי הרבה זמן. אחזור לקינוחים, אבל בינתיים בואו נראה איך בית הקפה נראה פנימה.
בית הקפה מעוצב במינימליזם מודרני. קירות בטון רגילים ואורות ניאון בהירים על התקרה. החדר קטן מאוד, מה שהופך אותו מעט צפוף באזור הקופאיות, במיוחד אם יש תור. במקרה שלי זה היה כך ולא ניתן היה לראות את החלון מיד, אז קודם כל הייתי צריך להכיר עם מחירים דרך מסך הצג.
לדעתי מחירי הקפה גבוהים. אבל הם מבטיחים שהרכיבים הם אורגניים והקפה מיוצר על פי הקנונים הגבוהים ביותר של בישול קפה. כוס חד פעמית נטענת בנפרד. 10 רובל הם כמות קטנה, אשר, בתיאוריה, אמורה לגרום לך להגיע עם ספל התרמוס שלך. אבל הם אפילו לא שאלו אותי אם יש לי אחת, הם פשוט מכרו את הכוס ואפילו לא סיפרו על פגיעתה בכדור הארץ.
אני חושב שרק נתתי את 10 הרובלים האלה לבעל המפעל. אחרי הכל, אני יודע שמשקפיים כאלה לא מתקבלים לעיבוד והם לא מתפרקים באופיים. בזמן שחשבתי על זה התור נפתר ויכולתי להביט בחלון.
בנוסף למבחר קטן של מאפים טריים, יש חלון ראווה נפרד עם קינוחים ואוכל.
הכל ארוז בצנצנות זכוכית בגדלים שונים. זכוכית ניתנת למחזור מאוד וניתנת לשימוש חוזר. אבל המחירים הפתיעו אותי. ולא לטובה.
אם אתה מסתכל בתמונות של חלון הראווה, אתה יכול לראות למה. המנות קטנות והמחירים גבוהים. אלמלא הרצון לנסות, ואז תגיד בבלוג איזה קינוחים בפחיות יצאו, סביר להניח שלא הייתי קונה כלום. לקחתי כמה קינוחים לנסות, בזמן הקרוב אדבר עליהם במאמר נפרד, ועכשיו הגיע הזמן לסכם.
נראה לי שהמוסד עטוף במוסד יפהפה, אך כלל לא מילא אותו במשמעות. מבלי להיכנס לפרטים נראה שבבית הקפה באמת אכפת מהסביבה. אבל כשמסתכלים על הפרטים, מבינים שכל הידידות הסביבתית הזו היא אך ורק פעלול פרסומי להתבלט מבתי קפה אחרים. חבל.
הכתובת: ז. מוסקבה, מליוטינסקי פר ', 3