מצחיק שמצאתי את המתכון הזה (שמבקש באמת אוסף מתכונים עממיים רוסיים) בספר באנגלית, באוסף מתכונים לחגיגות חורף. המחברים, אם אני לא טועה (הרבה זמן עבר) - ג'ונתן קינג ועוד כמה אנשים. הספר נקרא "חגיגות חורף". אני לא יודע אם אתה יכול למצוא את הספר הזה למכירה כאן, קראתי אותו בגרסה אלקטרונית באנגלית.
אז בזירה - פירה, שהפך למאכל כל כך בנאלי (לפחות בארצנו) שזה איכשהו אפילו מביך להחשיב אותו כמנה חריגה, או אפילו חגיגית.
עם זאת, אתה יכול לבצע כמה מניפולציות (או ליתר דיוק, לקחת מרכיב טרי) וזה "יפרח" עם גוונים חדשים של טעם.
לשם כך אנו לוקחים:
- תפוחי אדמה - קילוגרם
- לפת - קצת פחות מקילוגרם, כשבע מאות גרם
- חמאה - לפי הטעם
- חלב או שמנת - כוס וחצי
- חבורה של ירקות שונים, אם משתמשים בהם
איך אנו מבשלים:
אנחנו מנקים את הירקות, חותכים אותם לחתיכות שוות (מכיוון שהם מבושלים באותו זמן).
יוצקים מים לסיר, ממליחים ומרתיחים. זה חשוב: אנחנו זורקים ירקות רק כשהמים רותחים.
כאשר הלפת ותפוחי האדמה הגיעו למוכנות, ניקוז את המים ושלח את התבנית למבער חם (אם יש לך הכיריים מאפשרות את זה), או על אש נמוכה מאוד - על מנת לאדות את הלחות שנותרה (היא נמצאת בפירה תוֹסֶפֶת).
בסיר או בסיר קטן הביאו את החלב לרתיחה, הוסיפו שם שמן כך שהוא התפזרו, שפכו את כל הפירה הזה, כשהם חמושים בקראש או במיקסר, מכים אותו לאגרוף מִשׁקָל.
של. מחבר הספר המליץ בתחילה להשתמש בבלנדר להכנת פירה. בפעם הראשונה שעשיתי את העצה הזו קיבלתי כתוצאה ממסה דביקה-צמיגה לא נעימה. זה היה צפוי - תפוחי אדמה מנוקבים עם חיבור סכין תמיד נותנים אפקט כזה, וגם אם יש רק חצי ממנו במתכון, עדיף לא להסתכן בכך.
אם אתה משתמש בטכניקה להכנת מחית, עדיף לקחת מיקסר עם מטאטאים או מצמדי בצק מעוקלים, ולהפעיל אותו במהירות הנמוכה ביותר.
בתאבון!