אתה לא אוהב כבד? אתה פשוט לא יודע לבשל את זה! אני בעצמי הוא אחד מאלה שלא מתמחים מהריח והטעם הספציפיים של הכבד. עוף הוא אפילו פחות מכך, אך לעיתים נדירות אני אוכל בשר בקר, או יתר על כן, חזיר.
ואז, אם הוא באמת טעים עשוי.
מכיוון שלמעשה, אי אפשר לדחות את עצם הריח והטעם של הכבד שבאמצעותו הוא מובחן, לא משנה איך תסווה אותו. ואם אתה מנסה לעשות זאת ואז מוכיח לאוכלים ששום דבר, שום דבר לא מורגש, אתה לשווא.
גם בעוגת הכבד כל כך אהובה (סליחה, אני לא יכול לסבול את זה) הכבד הוא הסולן. הוסיפו כמות נדיבה של בצל שנתרם, או שפכו מיונז עם שום כדי שהעוגה תצוף בתוכה - הכבד יהרוג הכל.
אז מה עליכם לעשות?
לְשַׂחֵק! וודאו שטעם וארומת הכבד שזורים הרמוניים בטעם ובארומה של מרכיבים אחרים - ואז הם יהפכו מעט רכים יותר, לא כל כך מעצבנים. ובכן, כך הצליל של התו A, למשל, הסולו חותך לך את האוזן, כך שבאקורד זה יהיה הרבה יותר טוב. משהו כזה, אם כי ההשוואה לא מאוד נכונה (במיוחד לאנשים עם אוזן למוזיקה).
ראשית, עליכם להבין אילו תבלינים נשמעים עם הכבד.
רוזמרין ילווה עם כבד בקר וחזיר. זה לא רע עם כבד הציפורים, אך יש להשתמש בזה בזה ביתר - כבד הציפור רך יותר ולכן סופג באופן אקטיבי יותר את כל הניחוחות.
יתר על כן - בזיליקום, אורגנו, מיורן, אגוז מוסקט הולכים לבשר בקר, טרגון וטימין הם לטעמם של כולם, מכל המקובל - שום, פלפל, פפריקה (אבל הוא עף כמו רוח רפאים). אל תתעלם מגרידת הלימון.
אם התפריט מכיל כבד חזיר, אנו משתמשים באותם עשבי תיבול, אך בריכוז גדול יותר.
אם עוף - פחות.
כשמרכיבים תערובת, עדיף להסתמך על העובדה שהמבטא העיקרי הוא בדיוק הרוזמרין, העוצמתי שלו ארומה וטעם מסוגלים להאציל את הפטל, וכל השאר יירך לִוּוּי.
איך לבשל?
פרוסות הכבד לא צריכות להיות עבות: הכי טוב - עובי 1 ס"מ.
לפני הטיגון יש לרדד אותו בקמח, ואז לשלוח אותו לשמן מחומם היטב - כך שייווצר קרום חום זהוב. אל תטגנו הרבה כבד בבת אחת! זה לא יהיה מטוגן, אלא כבד מבושל, ומבושל ומטוגן הם, אתה יודע, שני הבדלים גדולים.
כשצד אחד של הנתח מטוגן, הופכים אותו ואז מוסיפים רוזמרין ועשבי תיבול אחרים תוך זמן קצר, מפזרים גרידת לימון.
מלח ממש בסוף הטיגון.
לאחר שטיגון הכבד ניתן לבשל - בשמנת או בשמנת חמוצה, אך בזהירות רבה - על ידי שפיכתם פנימה, אך לא הבאתם לרתיחה (עלול להתכרבל).
בתאבון!