זה נהיה אופנתי לכתוב בכותרת: אחרי זה, כשלמדתי את המתכון הזה, אני מבשל (תפוחי אדמה במקרה שלי) סתם ככה!
אבל למען האמת, זה יהיה שקר. מדי פעם להגיש על השולחן מנה ידועה כבר... כן, אני אהיה הראשון לחזור מהלב, זה משעמם. ויש הרבה מאוד טעמים בעולם. ולהגביל את עצמם "רק ככה" בבית שלנו, למשל, לא יוכלו.
אם ביניכם, חברים יקרים ולא כך, ישנם אנשים המסוגלים להישג כזה - האם תוכלו לספר לנו איך זה כל כך מוצלח? לעתים קרובות יותר מכמה פעמים בחודש לא אוכל את אותה המנה - התיאבון של המשפחה עובר לאנימציה מושעה.
לכן אני מתחמק ככל יכולתי.
תפוח אדמה זה הוא רק מהקטגוריה של "התחמקות".
אנחנו לוקחים:
- תפוחי אדמה (כמות לפי התיאבון והצרכים)
- כמה שיני שום או כף שום מגורען יבש
- המוצר ה"נדיר "ביותר הוא בצל מיובש או אבקת בצל מיובש. אם יש לכם מייבש ירקות, אני ממליץ לכם בחום להכין אותו, אם לא, תוכלו לחפש בחנויות. לא תמצאו אבקה, פשוט קחו בצל מיובש - תוכלו לגלול במטחנת קפה.
- מעט רוזמרין טרי - רק כמה עלים לבישול, ובכן, אפשר להשתמש בזרדים להגשה או לקישוט
- מספר בצלים - הכמות תלויה בכמה שאתה אוהב בצל
- חמאה - 50 גרם
- סוכר (לבן או חום) - כף
- כוס וחצי מים רותחים
- מעט שמן צמחי
איך אנו מבשלים:
קלפו את תפוחי האדמה, חתכו אותם לפרוסות לאפייה.
שמנו את הפרוסות הללו בתבנית צלייה או על תבנית עם נייר אפייה (עדיף שאינו מקל ועבה, אך כל מה שיעשה, העיקר לא לשכוח לשמן בשמן).
מפזרים את תפוחי האדמה עם שום (טרי - דרך מכבש), ואבקת בצל, מלח, מערבבים היטב, יוצקים מים רותחים.
אנו שולחים אותו לתנור, שחומם מראש ל-200-220 מעלות. זמן הבישול יהיה 40 דקות. איפשהו באמצע תצטרך לערבב את תפוחי האדמה ולהוסיף שם רוזמרין.
בזמן שתפוחי האדמה נמצאים בתנור, מבשלים את הבצל.
אנו שולחים חמאה למחבת, בזמן שהיא נמסה - חותכים את הבצל לחצי או רבע לטבעות. ובחמאה - מטגנים את הבצל עד להזהבה, אך לא פריך. זה בערך עשר דקות.
כשמגיעים לזהבות, מוסיפים כף סוכר ומטגנים עוד 5 דקות (למישהו זה ייקח יותר זמן) כדי לקרמל את הבצל.
עד אז, תפוחי האדמה בתנור אמורים להיות כמעט מוכנים.
אז שמנו עליו את הבצל ו... נשלח אותו לתנור לעוד 5-10 דקות (שוב ושוב).