לעתים רחוקות אני מבשל את הכבד. לא שאנחנו לא אוהבים אותה בבית, אבל ברור שהיא לא כלולה בעשרת המובילים ואפילו 20 המנות שמתקבלות בברכה בבית. בינתיים, הכבד הוא מוצר בריא למדי.
הממ... כאן כתבתי "שימושי". ולא כתבתי על טעים. ובכל זאת, מסתבר שאני לא רואה בזה טעים? כאן עלינו לבצע סטייה לירית. למבוגרים דעות קדומות בילדות לגבי מזונות רבים. כשנאלצו לאכול משהו, וה"משהו "הזה היה לא טעים.
אז לא אכלתי מלפפון חמוץ הרבה שנים עד שנמצא פסיכולוג עם מצקת שהפך את הדעה לגבי המרק המצוין הזה (אני ראיתי שהוא לא אכיל). הכל דומה מאוד עם הכבד.
בילדות, אי שם (גן ילדים או בית ספר) ניסו להאכיל את הכבד שנראה יותר כמו מבושל. הרצון לאכול אותה הוכה לחלוטין. אני לא זוכר את המצב, אבל אני זוכר את התחושות ואת הצלחת.
כמבוגר הבנתי שכדי לבשל כבד טעים הוא חייב להיות מטוגן. ומטגנים כך שיהיה קרום. ואז זה הופך למאכל למדי.
מתכון זה מקטגוריה זו. הקפידו לטגן את הכבד עד שהוא קרום! בעבר, ניתן להשרות אותו בחלב (ואז הטעם בכבד יוצא) או במרינדת מים, כמה בצלים, שנמזגו לפירה, מלח ותבלינים לפי טעמכם).
אז אנחנו לוקחים:
• 500 גרם כבד בקר
• מעט בייקון - 50 גרם
• חצי ליטר מרק
• כמה כפות רוטב עגבניות, רסק עגבניות או מחית עגבניות
• כמה בצל טוב ולא חריף
• מעט חמאה
• מעט שמן צמחי
• שלוש עד ארבע כפות קמח (מגלגלים מעל הכבד)
• מלח ותבלינים לפי הטעם. אני אוהב את השילוב של שחור חם ופלפל אנגלי ואגוז מוסקט כאן.
איך אנו מבשלים:
חותכים את הכבד לפרוסות דקות, מורחים על מגבות נייר לייבוש
מערבבים קמח עם מלח ותבלינים.
חותכים את הבצל לחצי טבעות דקות.
חותכים תחילה את הבייקון לרצועות
אנו שולחים מחבת לאש, בה אנו ממיסים מחצית מהחמאה יחד עם כל הירק בו אנו משתמשים. מגלגלים את הכבד בקמח ומטגנים בתערובת זו עד להזהבה.
כעת אנו מוציאים את הכבד, יוצקים את יתרת החמאה למחבת, וכשהיא נמסה, נשלח לשם את הבייקון. קצת שחום - כל הבצל אליו.
אנחנו מערבבים הכל ומבשלים עד שהבצל מזהיב ורך. כלומר, אנחנו לא מטגנים עד לפריך.
עכשיו בוזקים את כל זה בכף קמח, מערבבים. יוצקים פנימה את המרק, מביאים לרתיחה, ואז מוסיפים את העגבנייה ומבשלים הכל עד לשממה. ברגע זה אנו מוסיפים מלח ותבלינים לפי הטעם, ולא שוכחים שהמלחנו את הכבד.
כשהרוטב מוכן מכניסים אליו את הכבד ומחממים אותו למספר דקות.
בתאבון!