מי אמר שקבב קשה לבשל?
לפעמים נראה לי שכל הסיפורים על מורכבות המנה הזו או אחרת נועדו לביטוי תפיסה. ובכן, או לתת לעצמך (אהוב או אהוב) משקל.
עכשיו הפך אופנתי ליילל שאי אפשר להכין פילאף בלי אורז אותנטי, צריך לתפוס איל אי שם בהרי טיבט, וזה צריך להיות ניזון מהדשא המופלא, מושקה בדמעות של בתולות תמימות, שנאסף בירח המלא האחרון בחודש השלוש עשרה בחודש החמישי לאחר הקפיצה של השנה.
והתבלינים חייבים להיות "מלאכה", והחמאה היא לא זאת, ואת הכלים צריך להביא ממקום כלשהו מרחוק, אחרת לא תקבל שום דבר טעים.
בקיצור, אנו מפיצים מיתוסים. ניתן לבשל קבב גם בבית.
כן, זה יהיה שונה מזה שבושל על פחם, על הגריל (הדגיש את הצורך). האם זה יחמיר אותו? לא. זה פשוט יהיה אחרת.
יהיה מישהו שיגיד - זה לא קבב, אז תן למישהו הזה ללכת ולהכין את הקבב כפי שהוא מבין אותו.
באופן כללי, למטה עם סטריאוטיפים, אנחנו מבשלים ואז אוכלים פשוט טעים וללא כללים
אנחנו לוקחים:
- טלה
- פיסטוקים
- תבלינים: טימין, כמון, צ'ילי, סומאק, מלח ופלפל שחור
- לקישוט - אורז, חסה, פטרוזיליה, נענע, בצל אדום, לימון
- וכמובן, קצת יוגורט טבעי ורימונים
אני לא כותב את משקל המוצרים, כל אחד יכול לבחור הכל לפי טעמו ותיאבונו.
איך אנו מבשלים:
קוצצים את הכבש, או מגלגלים אותו במטחנת בשר, או מכים אותו באגרוף. מערבבים עם פיסטוקים טחונים ותבלינים.
אנו שוטפים את האורז ומרמים - קודם מטגנים אותו בכמות קטנה של שמן צמחי, ואז ממלאים אותו במים חישוב אחד לשניים, אם האורז הוא גרגר ארוך וצפוף, או אחד עד אחד וחצי, אם הזן רך ומבשלים כשלושים דקות.
כשהאורז בדרך, אנחנו מפסלים את הקבבים, מקציפים היטב את הבשר הטחון ושולחים אותם למחבת, או לגריל, או לתנור בחום של 180 מעלות עד שהם רכים. אני לא מציין את השעה, זה תלוי בגודל הקבבים.
קורעים עלי חסה בידיים, מוסיפים נענע ופטרוזיליה, בצל אדום וסוחטים לימון. אגב, אתה יודע שבתורכיה, למשל, משתמשים ברוטב עגבניות הרבה פחות מיוגורט. מתברר שטעמו הרבה יותר טוב עם חלב חמוץ.
מרחנו אותו על טורטיה או לחם שטוח, לצד סלט, מעט רימון על האורז ואום... פשוט טעים!
בתאבון!