מטבח הקרמליןאינו רק מתכונים למאכלים, אלא עניין בעל חשיבות לאומית.
גורל המדינה היה תלוי לעתים קרובות באיכות המזון המוכן לצמרת המדינה. לכן, מטבח הקרמלין קיבל מעמד מיוחד. זה הפך להיות סודי, ואנשים במדים היו אחראים לכך.
אף על פי כן, הייתה תקופה בה המטבח בקרמלין חווה ירידה של ממש. לאחר מהפכת אוקטובר, היה משבר מזון במדינה.
כשהממשלה החדשה התיישבה בקרמלין, חסרו לה את מוצרי המזון הפשוטים ביותר. לא הייתה שום שאלה של מסיבות ערב.
בתחילת שנות העשרים, לנין, כמו בולשביקים רבים, אכל במזנון הקרמלין. הדיאטה אצלה הייתה דלה ביותר - מרק נוזלי ודייסת דוחן. לעתים קרובות מנהיג הפרולטריון נותר ללא סוכר לתה ולחם לבן.
ולדימיר איליץ 'אהב והעריך אוכל ביתי. הוא אפילו פגש את אשתו לעתיד בפגישה, שאליה אפתה לביבות. ואז הוא מבקר אותה שוב ושוב לארוחת ערב עם פשטידות תוצרת בית.
נכון, את ארוחת הערב הכינה אמה של קרופסקאיה, אך נדז'דה קונסטנטינובנה לא הייתה חשובה כטבחית.
בגלות בשושנסקויה, לנין אכל לעתים קרובות משחק. אחת לשבועיים נשחט בשבילו איל.
התזונה הוסיפה עם ירקות רגילים מהגן - תפוחי אדמה ולפת. אותו מתכון אישור "צלי שושנסקי" לבשר עם ירקות ותבלינים, הגיע אלינו ואהוב על רבים.
בחו"ל ביקר לנין ברצון בבתי קפה ואהב לשתות כמה כוסות בירה גדולות. הוא העדיף דגים מומלחים קלות על פני בירה, והתענג על החלקים זמן רב.
ראש המדינה העתידי היה מוכן לאכול מעדנים מהוולגה בכל שעות היום, וכמו ילד, הוא שמח על החבילות עם באליק וקוויאר מקרובי משפחה אכפתיים.
במהלך פגישות ארוכות, ולדימיר איליץ 'אהב לשתות כוס קפה שחור. הוא יכול בהחלט להיחשב גורמה, אך הבריאות לא אפשרה. בשנות הרעב הם הרסו את הבטן, וכיב הרגיש את עצמו, שהמנהיג טיפל בו מעת לעת בבתי הבראה הסובייטיים.
מאוחר יותר, כאשר כבר היו לנין וקרופסקאיה טבח ביתי, תפריט המנהיג היה תזונתי בלבד - מרקים ודגנים. לנין אהב במיוחד לאכול פטריות שהוא בעצמו קטף בהנאה רבה.
המשך יבוא...
אם אהבתם את המאמר, הרימו את האצבע למעלההירשם כמנוילערוץ שלי.
מאמרים נוספים שתוכלו למצואכאן.