אני חייב לומר מיד - כל התמונות שלי, מהארכיון המשפחתי, כביכול.
איננו מדם אצילי או מלכותי, אך אנו מוקירים את שם המשפחה. היום אנחנו מדברים על החצי הגברי של המשפחה שלנו. אני אספר לך על הבנות בפעם אחרת, זה סיפור נפרד: הסבתא חיה בת 106, הסבתא בת 78.
אז לגבי הגברים מסוגנו. אני זוכר טוב מאוד את סבי: קטר כל כך נמוך, כרס ומתנפח בחיוך נצחי. הוא שלט בצ'וקוטקה ובקולימה בסוף שנות ה -30.
בשנות ה -60 היא וסבתא שלי עברו לאזור רוסטוב ואבי גר שם עד היום.
בגיל 18 התכוננתי לנישואי הראשונים. באנו עם בעלי לעתיד לפגוש את סבי. סבא אז כבר היה חולה לוקמיה. הוא שאל אם אוכל להמשיך שלנו שֵׁם מִשׁפָּחָהכי לא נשארים בנים בקו שלנו, רק בנות, לא נשואות - רק אני.
התייעצנו עם בעלי לעתיד והוא לֹא סירב מכיוון שהוריו הם בתי יתומים ושם המשפחה אינו צליל. אז הופיע יורש אחר של שם המשפחה שלנו. אגב, אחרי הגירושין הוא נשאר עם שם המשפחה שלי)
קצת יותר על הסוג שלנו.
על התצלום הזה סבא רבא מיכאיל איבנוביץ ' ונכדיו הם נינים. התיקייה שלי נמצאת ממש ליד סבא רבא שלי (סבא שלו) 👇
אין תגובות כלל. רבים מכם יכולים להציג את הדרכון של סבא רבא שלכם? 👇👇👇
כן, אתם יכולים לדמיין, והעיתונים האלה "חיים" בתיקייה המשפחתית שלי 👇
יש לנו נישואים ארוכים עם בעלי הראשון לֹא נמשך. נפרדנו בנחת לאחר שנה וחצי. וכעבור שנה התחתנתי בפעם השנייה. הבעל השני היה בכלל בית יתומים. לכן שם המשפחה מוסכם לא לקחת שום בעיה.
למרות שהסבא לא היה חי באותה תקופה. הסרטן אכל אותו לאט... לא סבלתי, רק יום אחד אמרתי לסבתא שלי לערוך את השולחן לאורחים, התיישבתי לראות טלוויזיה, נרדמתי ומעולם לא התעוררתי.
בן נולד עם בעלנו השני. ועכשיו הוא יורש שם המשפחה שלנו. אז הגשמתי את צוואת סבי - השם ממשיך!
וזה אבא שלי בגיל 18 ובני כמעט באותו גיל. דוֹמֶה?
אני אסיר תודה סָבָּא על מה שהוא סיפר לי על המשפחה שלנו עד הדור השישי. הידיים שלי לא יגיעו ליצירת עץ משפחה, אבל בהחלט אעשה את זה. אתה חייב לזכור את השורשים שלך.
האם אתה מכיר את אבותיך ומי הם היו?
בערך כמו- פלוס בקארמה ✊! למנוי - חיבוקים 🙌🙌🙌 ניסיתי)) לשאלות - אענה בהנאה. הכל טוב! 🙏