תודו, מי, בדיוק כמוני, קורא את פיטר הגדול, תהה - איזו מין חיה מסתורית זו, שמן עץ?
אזכיר לך קטע (אם כי אני מצנזר אותו חלקית, כי אפשר להשתמש במילים מסוימות בספרים, אבל בזן זה לא!)
אלכסשקה הפעם, לאחר הערב, נקרע ללא רחמים - הוא בקושי זחל למרתף. הוא תפס מחסה, שתק, חרק שיניים. אליושקה הביא לו דייסה עם חלב על הכיריים. ריחמתי עליו מאוד: "אוי, מה שלומך, מרחף..."
יום אחד שכב אלכסשקה במקום חם ליד הארובה, והוא הלך משם, התחיל לדבר:
– שבור אבא כזה על גלגל, אספ טורף... אתה, אליושקה, קח את שמן העץ בערמומיות לתמונות, אני אמשח אותך, עד הבוקר יתייבש, אז נצא... אני. לא יחזור הביתה, גם אם אמות בתעלה.
הם לא מנערים שמן מעץ (כאן ובילדות זה מובן!). אבל לא ראיתי הערות שוליים שמסבירות איזה סוג שמן זה, ואז איכשהו שכחתי את זה (או ליתר דיוק, ראיתי את הביטוי כמה פעמים, שתי הפעמים האלה קשורות לסיפורים על ציור וצבעים). ואז, ברמת התת מודע, הגעתי למסקנה ששמן עץ הוא משהו כמו שמן ייבוש (אל תשפטו לחומרה, הייתי ילדה).
הרבה יותר מאוחר ראיתי בקטעים מזיכרונות חיי האיכרים שרבים "דייסה עם שמן עץ הייתה לשמחה, אבל הפרה לא נראתה מעולם".
ואז החלטתי להסתכל - איזה שמן עץ זה? מאיזה חומר גלם הוא הושג?
והתברר ששמן עץ הוא... שמן זית.
אבל איזה סוג של זית זו שאלה אחרת. כי מלכתחילה כל שמן זית יכול להיקרא "עץ" - אחרי הכל, הוא נסחט מפרי העץ, ולכן הוא "עץ".
אבל גם שמן הזית מהאיכות הנמוכה ביותר נקרא שמן עץ - זה שאי אפשר לאכול בגלל טעמו וריחו המגעילים.
לפי הסיווג הנוכחי, ככל הנראה יהיה זה שמן זית למפאנטה - ממנו כבר מכינים שמן זית מזוכך, מנקה אותו מזיהומים באמצעים כימיים ומסיר טעם וארומה מיותרים.
אבל קודם לכן, שמן כזה שימש עבור מנורות סמל ומנורות.
כזה הוא, שמן עץ, שבמהלך ייצורו לא נפגע אף פינוקיו...