למדתי מתכונים בסוף השבוע - הן ב- Zen והן ב- YouTube, ואפילו ב- Tik -Tok.
פשוט יש לי רצון גדול להתחיל ליצור סרטונים. יותר קל איתו מאשר בצילום: אתה מקים את המצלמה ועובד, במקום לקפוץ בין הלוח לכיור, לשטוף את הידיים מדי פעם, לתפוס את המצלמה, ולכן, כמה פעמים עצירות של המנה המוגמרת בעיכובים כאלה, הבנתי צעד אחר צעד צילומים. נכון, אז עריכה, ו. הערות.
ומההערות למתכוני הווידאו, תפסתי את הראש. כל הרצון ליצור קשר עם הסרטון נעלם. איך מנותקים.
לא, אני מבין היטב כי ביקורת היא אחד הדברים המהנים ביותר לעשות. אני עצמי לפעמים חוטא, למרות שאני דוקרת את עצמי בידיים במקביל.
אבל הביקורת לביקורת שונה. בבישול, הביקורת גורמת לא פעם לכפות את טעמו של אחרים על אחרים. ובפורמט וידאו - גם לטענות מוזרות לגמרי.
להלן אלה שהדהימו אותי בכלל. זה נראה, למי אכפת? אבל לא…
בסרטון נראה שף ללא כפפות
ובכן, אז יש שרשור שלם של דיון, האם יש צורך ללבוש כפפות. יתר על כן, פרשנים מנסים ברצינות לברר מי מהם מבשל בצורה היגיינית יותר, ובכלל, עם כפפות, ומי לא. ומה צריך כותב הסרטון ומה לא
התפתתי לכתוב - ואתה מבשל עם כפפות? או שמציעים לך לאכול את מה שהכין כותב הסרטון ללא כפפות?
בסרטון נראה שף עם כפפות
לעזאזל, הצטערתי שלא צילמתי את ההערה, אבל הייתה קריאה מרגשת עד כאב - הפרשנים הבינו אם ללבוש כפפות לירי אם זה נראה למישהו מגעיל.
נכנסתי למבוי סתום - כמה כפפות מזכירות בית חולים ונהלים רפואיים, אחרות חושבות שללא כפפות בסרטון זה נימוסים גרועים, כי היגיינה.
לשף אין מניקור
מסתבר שהסתכלות על ידיים ללא מניקור אינה נעימה לאנשים. מניקור הוא סימן לאדם שמכבד את עצמו ודואג לעצמו, ניקיון והיגיינה. ואתה רואה ידיים ללא מניקור, הדמיון שואב הרס ולכלוך מאחורי הקלעים, ככה.
לאנשים עם דמיון קשה לחיות, אני מבין.
לשף יש מניקור, אך הוא אינו תואם את העדפות הטעם של כמה צופים
כן. הציפורניים בהירות מדי, או ארוכות מדי, או קצרות מדי, או משעממות מדי. ובכלל, מדוע יש לשף מניקור! הוא מבשל! איזה סוג של מניקור, כשאתה מבשל - צופים כועסים שואלים ומחשידים את מחברי ההטעיה. כי כשאדם מבשל כל יום, אין לו זמן לציפורניים.
תזכורות ביישניות מכמה פרשנים שיש כאן אוכל, ולא דיון בעבודה של מספרה לציפורניים, לא עוזרים במקרים כאלה.
ובכן, הערת כתר:
ראיתי את פני המחבר לא כאלה / לא ידיים כאלה בכלל / לא קול כזה / ובכלל, שנה את המחבר ...
אתה יודע, ויש לי התקפות של סלידה מכל העולם. ואני לא אוהב כמה אנשים. אבל אני, בכנות, נפרד - אני מסתכל על אדם או לומד מתכון. כי אני לא מבין את הטענות למחברים שהם "טועים" או "נראים לא נכונים".
למרות שאולי הם מוצדקים? אולי ככה זה צריך להיות?
נ.ב. ואני אחכה עם הגלילים. אני לא גיבור בתגובה לשתוק... לענות באופן סימטרי - משום מה האנשים נעלבים, הם אומרים שאלו לא המחברים, והפרשנים כולם אידיאליים.
ועוד נ.ב. אני לא מבין מדוע אדם שלא אוהב משהו בכותב הסרטון (ולא רק) לא היה עובר פשוט לסגור את הסרטון שלו ולא לחזור לשם. אם אתה לא אוהב את זה, אל תראה. אבל לא. הם צופים, חוזרים ומתארים את סבלם מהצפייה ...