מוצרים כשרים והלאליים נמצאים כיום באופנה, ולו מכיוון שלא פעם אין בהם כל מיני זיהומים וטעמים מטונפים. אני בעצמי, בוחר בין עוף חלאל לבין רגיל, אבחר בחלאל (ואני ממליץ לך עליו), כי עוף חלאל יהיה עוף, עוף טעים, ולא מגודל הורמונים. עוף חלאל עושה מרק מעולה - ארומטי וטעים. ועוף חלאל אפוי זה דבר טעים. היא לא מקבלת טעם לוואי שומני מגעיל לאחר שהעוף מתקרר.
למה? למרבה הצער, אני לא יודע את המורכבויות של פיטום ושחיטה, אז אני לא יכול להסביר.
באשר למוצרים כשרים הם יער כהה עוד יותר עבורי, כי עדיין לא למדתי כשרות.
אבל במקרה נתקלתי במלח כשר: במתכונים רבים מעבר לים, השימוש ב זה מלח כשר, ויש הרבה מיתוסים סביבו, אחד מהם הוא "מלח כשר זה לא זה מָלוּחַ. לכן קניתי אותו - על מנת להבין האם ניתן להחליפו או שמא מדובר במוצר ייחודי כלשהו?
כתוצאה מכך גיליתי שמלח כשר הוא קודם כל מלח שאינו מכיל שום זיהום. אישור הרב. לא ברור אילו פרמטרים משמשים להערכה לאישור, ככל הנראה בגלל היעדר זיהומים.
כלומר, מלח כשר אינו מיודר, אין בו תוספים נגד קיבה, ובכלל הוא הנתרן הכלורי הטהור ביותר.
בנוסף, זהו גם מלח המתאים לכשרות - כלומר להסיר את כל עקבות הדם מבשר, עופות, דגים. את הפגרים משפשפים במלח כשר ואז מוציאים אותם.
מלח הוא היגרוסקופי ביותר, ומאפיין זה משמש בתהליך.
אך כדי שהכשרות תהיה יעילה, המלח צריך להתמוסס לאורך זמן רב מאוד.
לכן, מלח כשר הוא גם מלח גס - הגבישים שלו גדולים בהרבה מגבישים של מלח שולחן רגיל ומוכר. אבל, בנוסף לגודל, גם הקשיות חשובה (להאט את הפירוק).
כלומר מלח כשר: קשה, גס, ללא תוספים.
השאר הוא מלח רגיל. אין בו שום תועלת גדולה או פחות מליחות. מליחות נמוכה יותר היא פיקציה בשל העובדה שבכף מלח או בקמצוץ מונחים רק פחות גבישים גדולים, כך שמתברר שמשקל המלח יהיה פחות בנפח הרגיל.
משהו כזה.
בנוסף, עדיף להשתמש במלח כשר לבישול רק אם ממליחים אותו כבר במהלך הבישול.
אם תשפשפו בשר, עופות או דגים במלח כזה, הוא ימשוך לחות באופן פעיל מהמוצר, כתוצאה מכך תקבלו נתח מיובש שאיבד את המיצים האחרונים שלו במהלך טיפול בחום.