לאחר שעברו למגורים בחו"ל, רבים מהם מגיעים במוקדם או במאוחר לרעיון ליצור עסק משלהם. כשאני זוכר את זריקותיי לפני 20 שנה, אני עוזר לאנשים כאלה כמיטב יכולתי להירגע.
לפני חמש שנים חברתה של בתנו קרינה ובעלה ג'וזף, שניהם בעלי תעודות של פקחי מס, הגיעו לסרגוסה, שם התמקמנו. הם שטפו את דונם הרצפות, העמיסו יותר מדי את חמשת טונות הקופסאות שלהם ועבדו עם השולחים בטרחה.
אבל קארה, לאחר שהחליפה שבע (!) משרות בשלוש שנים, איכשהו נעשתה עצובה מאוד.
אנה שלי אליה ומייעצת: “לך לאמא שלך, יש לה רעיונות - כמו חרק של פרעושים! היא תגיד לך משהו! " נזכרתי באילו עוגות הילדה אפתה בגיל בית הספר, התחלתי לחשוב בכיוון הזה. ואפילו טלפנה באופן מניעתי לחברתה של אלאה, אלווארז, כלומר הבעלים של בית קפה גדול. אז זניה הגיעה אליה להתמחות. הכל יהיה בסדר, אבל אליה מאוד שתלטנית, היא דחתה את רוב הרעיונות החדשים...
בקיצור, קארינה התבגרה: "דודה רוז, אתה חושב שאני צריך לפתוח עסק משלי?" מי יפקפק בכך: היא מכינה מאפים כמו אלוהים, היא שלטה בשבעה סוגים של קפה והרבה תה, היא מסודרת, היא לא תבזבז שקל לשווא...
ערכנו תוכנית עסקית, קיבלנו הלוואות ללא ריבית מכמה קרנות, מצאנו מקום מפואר - לא רחוק מהאוניברסיטה. יש מקררים, התנור אופה בצורה מושלמת, מכונת הקפה מתמלאת, תה זה בכלל לא בעיה.
אבל - מהי הוולגה ללא אקורדיון כפתור? אנחנו צריכים להמציא שם. וקרינה הודיעה על תחרות. כל משתתף מקבל כוס קפה גדולה ופיסת עוגה להשראה, כך שלא יהיו מפסידים, והזוכה יקבל מנוי לקפה ועוגה בחינם למשך חודש.
לרדת במשקל קשה בספרד. ובכן, זה פשוט כל כך קשה. טיילו ברחוב הקניות - ובוודאי תקנו משהו, תאכלו משהו, תחסכו קלוריות.
אז יש יותר עוגות - פחות עוגות, זה כבר לא כל כך חשוב, והגענו לתחרות עם כל המשפחה: אנה, בעלה, בעלי ואני ובנינו הקטנים. החלטנו: אנחנו משחקים - כל גבר לעצמו.
הם אומרים שממתקים וקפה גורמים לאנשים לחשוב טוב יותר. נראה שאכלתי יותר מדי: נמשכו כתריסר אפשרויות: "פינת הטעם", "גאודאמוס", "כמו של אמא"... אבל הכל לא בסדר.
ואז בעלה של קרינקין, ג'וזף (שכבר נקרא שם ידידיו בחוסה), שהיה עסוק בלוגיסטיקת מחסן של חברת נעליים, פרץ לבית הקפה באיחור. דרשתי לעצמי גם פיסת נייר, עיפרון, קפה, פשטידה. והוא התחיל לזרוק באינטנסיביות משהו על הנייר.
אה! נראה כאילו אני עוקף בקו הסיום? וכמעט הייתי בטוח שאצליח לנצח. לאן אתה ממהר, פפיטו? לאן אתה הולך, חוסה?
מנה נוספת של אדרנלין מיהרה למוחי. כבר ראיתי בראייה הפנימית שלי שלט מפואר עם אורות, תלבושות מסורתיות, פרחים בשיער...
קארינה... קארינה? אבל לא, יהיה לי את זה כרמן! אני משרטט רישום של השלט על פיסת נייר וכותב באותיות גדולות: "JOSE AND CARMEN." כמובן שהצרפתי המציא את הגיבורים, אבל מי מהספרדים לא מכיר את הסיפור הזה?
וניתן לצייר את מוזיקת הרקע כך. וכסו את השולחנות במפות שחור ואדום בפאייטים או נגיד סגול וזהב! לכל מי שיש מפה אדומה יש מפיות שחורות, ולהיפך... את כל הרעיונות האלה אמרתי ממש מתחת לכותרת. זה היה בדיוק הזמן להכניס את המעטפות. על שלי הסקתי בבירור את שם התחרות: H&K.
ובכן, כמה זמן לצייר? הקפיטריה של חוסה וכרמן פתוחה כבר שלוש שנים ותמיד מלאה באנשים. לא לקחתי בחשבון עוד נקודה אחת: האירועים שתיאר מרים, מסתבר, התרחשו בסרגוסה!
והלכתי לקפיטריה של קרמנקה וחזרה: קילומטר וחצי לכיוון אחד, אחד וחצי לכיוון השני. ולא עליתי קלוריות, ואכלתי סלים טעימים עם דובדבנים, פטל, תפוחים. נכון, לא חודש, אלא עשרה ימים, תן לילדה להרוויח!
מחבר הסיפור: רוזה מדובר
מאמרים מעניינים נוספים:
תבלינים "מחדשים": 4 תבלינים שיכולים להאריך את החיים
10 צורבי שומן מוצרים, שמהם עודף משקל יתחיל "להמיס"
5 מיתוסים על מונוסודיום גלוטמט שכדאי להפסיק להאמין בהם
לעשות לייק, להגיב, לשתף ברשתות חברתיות,הירשם לערוץ שלנוהוא התגמול הטוב ביותר עבורנו!
בריאות טובה והשראה קולינרית :)
חברך ועוזריך, וילקין!