קניתי לאחרונה כמה קינוחים בצנצנת זכוכית רגילה בבית קפה במוסקבה. באותו זמן לא היה זמן, אז החלטתי לטעום את זה בבית. בהמשך למדתי את התווית והבנתי שהקינוח עצמו הוא רק 75 גרם בצנצנת. משמעות הדבר היא כי ק"ג אחד של קינוח חלב ציפורים עולה 4533 רובל.
כשהבנתי את זה, נאלמתי. והם ביקשו להחזיר את צנצנת הקינוח. לדעתי, המחירים לקינוחים האלה (וגם קניתי את "מדוביק" בנוסף ל"חלב הציפורים ") אינם בשום מקום גבוהים יותר.
יתר על כן, לא מדובר בכמה קינוחים מסובכים, כמו "מנדרינה" תמורת 770 רובל (לאחרונה פרסמתי עליו ביקורת), אלא בקינוחים הפשוטים ביותר שאפשר להכין בבית. ובכן, אני מציע לבחון כיצד נראים הקינוחים הללו.
וקינוחים נראים יומרניים ביותר. הם ארוזים בצנצנות זכוכית רגילות, ללא תוויות יפות. כביכול, בסגנון של "מינימליזם מוחלט". בנוסף לשם הקינוח, לצנצנת יש הרכב ותאריך הייצור. מעניין מה ההרכב של קינוחים כל כך יקרים?
ההרכב של שני הקינוחים מעולה. אני אתפלא אם זה היה שונה כאן, הרי מחיר כזה מאפשר שימוש בחומרים טבעיים ללא תחליפים. למרות שמסיבה כלשהי, הרכב הזיגוג השוקולד לא צוין בחלב הציפור, ולכן אינני יכול לומר בוודאות מלאה כי אין בו תחליפים צמחיים. הגיע הזמן לבחון איך נראים הקינוחים בפנים.
הקינוח שבתוך הצנצנת נחתך לחתיכות קטנות. הכל נראה טוב, אם כי הקינוח בצורה זו מאבד מיופיו הוויזואלי. אבל הדבר החשוב ביותר בקינוח הוא טעמו, אז בואו ננסה אותו.
טעמם של קינוחים בפחיות הוא הנפוץ ביותר. אם כי חלב ציפורים עם תה מאצ'ה צריך להיות שונה מזה הקלאסי. אבל התחושה היא שהם התחרטו על התה וזה בכלל לא מורגש. עוגת הדבש טעימה, אך שוב אין שום גרידה שאתה מצפה ממנה קינוח יקר. הגיע הזמן לסכם.
שני הקינוחים התגלו כטעימים ואשמח לקנות אותם שוב אם לא במחירם. ברור שהוא גבוה מדי כאן. הרעיון של קינוחים בפחיות הוא רעיון טוב, נוח לקחת אותו איתכם בדרך למשרד ולא לדאוג שהוא יהפוך למשהו חסר צורה בתיק.
האם אתה חושב שהמחיר הזה לקינוחים מוצדק? אם כך, איך?