אני אוהב אקלרים, אבל לעתים רחוקות אני מבשל אותם בעצמי. כדי לאפות אקלרים טובים באמת צריך תנור אח, שאין לי. מישהו יגיד שאפשר לבשל אקלרים בתנור קונבנציונאלי, והם יהיו צודקים, אבל זו דווקא תהיה עוגת מאפה של שוקו.
מכיוון שאינני מכין אקלרים בעצמי, עלי לחפש חנויות קונדיטוריה בהן מכינים את מיטב הטובים ביותר. לפני שנה אחת השף קונדיטוריות האהובות עלי, סשה לאם, פתחה בית קפה משלה. הצלחתי לבקר בו רק שנה לאחר פתיחתו.
מבחר האקלרים ב- LAMM'S גדול, אך בבית הקפה עצמו ניסיתי רק לימון, אז קניתי את כל האקלרים שיכולתי לטעום בבית. כבר פרסמתי ביקורת על בית הקפה בערוץ (אשאיר את הקישור בסוף המאמר).
כל קינוחי ה- Take-away נארזים בקופסאות נייר רגילות עם מדבקת קונדיטוריה. אם תרצה, הם יכולים לקשור את זה עם סרט יפה, שבו השתמשתי. הגיע הזמן לבחון מה יש בפנים.
ידעתי מה יש בפנים, אז לא ארד הרבה זמן. הכירו את היופי. בסך הכל קניתי 8 אקלרים שונים בסך כולל של 2120 רובל.
מגוון האקלרים יכול להשתנות, וקיבלתי עם הטעמים הבאים: לימון, מנגו-פסיפלורה, שוקולד-דובדבן, פטל, קרמל-שוקולד, פיסטוק-פטל, וניל ושוקולד. אני לא יכול לחכות לנסות את זה, אבל קודם אני רוצה לדעת את ההרכב.
למרבה הצער, ההרכב אינו מצוין על האריזה. לקונדיטוריה אין אתר, אז הייתי צריך לבקש את ההרכב. קיבלתי את התשובה הזו (ראה. תמונה למטה). אגב, את הרכב ניתן למצוא בלוח הצרכנים, אבל מיהרתי ולא הספקתי להכיר. אבל נראה לי שהרכב האקלרים האלה מושלם, אנסה.
בסך הכל קיבלתי 8 אקלרים לבדיקה. וכולם התגלו כטעימים. אבל ליקטתי דירוג קטן של 3 הטעימים ביותר.
יותר מכל אהבתי את אקלר הלימון. יש לו טעם לימון בהיר ועסיסי, ומרנגים זעירים מביאים את החמיצות. במקום השני נמצא מנגו-פסיפלורה - קרם עדין ונתזי רוטב מנגו הם אלוהיים. את המקום השלישי אתן לטעם הקלאסי - וניל. לאקלר זה טעם וניל עדין מאוד בשמנת ובהיר יותר בזיגוג. פשוט פצצה. הגיע הזמן לסכם.
אהבתי את כל האקלרים, חלקם פחות, חלקם קצת יותר, אבל כולם בהחלט שווים את הכסף. הם עשויים מרכיבים טבעיים. כל אקלר נראה כמו יצירת אמנות. ולמרות שהמחיר גבוה, אבל אחרי הטעימה אתה מבין שהם שווים כל רובל ששולם ואף אחד לא מנסה לעשות לך כסף.
איזה טעם של אקלרים אתה הכי אוהב?
סקירת הקונדיטוריה של LAMM