לאחרונה חברותיי היו בחופשה בטורקיה והביאו לי מתנה קטנה. אני תמיד מבקש לא לקנות לי מגנטים או מזכרות דומות. חבל לזרוק אותם, זו עדיין מתנה, אבל אי אפשר להתאים אותם למקרה.
כשהפכתי לקונדיטור מצאתי דרך לצאת מהבעיה הזו, ועכשיו חברים מביאים לי ממתקים מקומיים או ספרים עם מתכונים. הפעם חבר כתב לי "אנדריי, אתה תהיה שמח, כמעט ולא ניסית את זה".
הוא עניין אותי, אז ניסיתי לפגוש אותו בהקדם האפשרי. כשנפגשנו, הוא הגיש לי קופסה שהיא לגמרי לא ראויה לציון. החבר לא זכר את השם, הוא אומר, הטורקי התפלפל במשהו לא מובן ואמר שזה הכי טעים.
בנוסף לתדמית עמק האהבה בקפדוקיה (מהמקום שהקינוח הובא ממנו), יש על הכיתוב כתובת שאומרת שהמוצר טבעי. מלבד זאת, אין רמזים למה שיש בפנים. על אחת כמה וכמה הרצון שלי לדעת מה יש שם.
כשהגעתי הביתה פתחתי את החבילה, ובתוכה יש משולשים כאלה. בהתחלה חשבתי שהם עוגות בצק, אבל טעיתי. לפני שניסיתי החלטתי להכיר את ההרכב, אולי זה יעזור להבהיר את המצב.
בחנתי את התיבה מספר פעמים ולא מצאתי עליה כלל קומפוזיציה. נראה שתצטרך לנסות, בלי לדעת ממה מורכב הקינוח הזה.
בלי לדעת את הקומפוזיציה, החלטתי לראשונה לפרוש את המעטפות המשולשות ולראות את המילוי. יותר מכל פחדתי שזה לא קינוח, אבל בפנים יהיה מילוי של בשר ובצל. אני לא אוהב בצל ואני מבחין בהם, גם אם יש מעט מאוד ממנו במנה. אבל דאגתי לשווא.
המילוי התגלה כמעניין מאוד - זו חלבה, כנראה, טחינה-בוטן. מכיוון שלא מצאתי שום דבר מסוכן, אנסה.
בהתחלה ניסיתי את "הבצק", אבל התברר שזה לא הבצק בכלל, כפי שציפיתי, אלא משהו כמו מרשמלו תפוחי עץ. אשתו כינה את "הבצק" הזה ככחלה מפלסטיק. קשה לומר מאיזה טעם לטעום, אך בהחלט לא מיץ תפוחים. סביר להניח שהוא עשוי ממיץ ענבים לבן.
כנסיית צ'ילה שכבתית בשילוב עם חלבה עסיסית נותנת טעם מדהים. רעבים לעוד ועוד. חבל שהיו בקופסה 8 חתיכות בלבד.
לסיכום, אני רוצה להודות לחברתי על קינוח כל כך טעים. ממש אהבתי את המשולשים האלה עם חלבה, אשמח לנסות לבשל אותם בעצמי. נכון, בלי לדעת את השם, לא קל לעשות זאת. ניסיתי לחפש באינטרנט מה זה נקרא, אבל לא מצאתי שום דבר שווה. אם אתה מכיר פתאום את הקינוח הזה, כתוב איך קוראים לו.