אתמול כתבתי על אותם שמנים צמחיים יוצאי דופן (עדיין) שיהיו נחמדים למטבח אם תרצו לאכול טעים. הקוראים (שהרבה תודה להם) הזכירו שהם שכחו ממינים אחרים.
והם לא באמת שווים תשומת לב
שמן זרעי כותנה
אני בהחלט מסכים לכך שלא ניתן היה להתעלם משמן זה במדינתנו. אני בעצמי גם לא שומר את זה במטבח - אבל שמועות ודעות קדומות מתקופות קדומות אשמות.
זוכרים את אותן שנים שבהן מצרכים פשוט נעלמו מהמדפים? אז היה שמן חמניות - המוכר לכולם - ברובע, אך משום מקום הופיע שמן זרעי כותנה. סבתות (ובמקביל אזרחים מבוגרים) אמרו שזה... ש... מזיק. זה הופך רעיל בחימום.
אני חושד שמישהו במקור השמועות הללו בלבל בתחילה את השמנים. סביר להניח ששמן זרעי כותנה התבלבל עם שמן לפתית. אבל הדעות הקדומות שלי נתקעו
בינתיים טעמתי אוכל מבושל עם שמן זרעי כותנה - זה לא ממש משנה את הארומה והטעם. אולי מישהו יבחין בשינוי הטעם, אבל הנה אני - לא. כמו כן, שמן זה אינו נשרף במהירות כמו שמן החמניות הרגיל, ולכן הוא זוכה לשבחים רבים על ידי אלה שאוהבים לבשל בשומן עמוק.
עוד לא טעמתי פילאף על שמן זרעי כותנה, ואם כן, אני פשוט לא יודע שהוא שימש.
המחירים לשמן זה שונים בכל מקום - המרווח המשוער נמצא, כמו תמיד, על היישומון
שמן חרדל
אני אוהב את זה, כמעט כמו קמלינה (כבר כתבתי ששמן קמלינה לא נלחץ מפטריות, אלא מצמח שנקרא קמלינה). אפשר לטגן עליו גם, אבל אני מעדיף שמן חרדל לא מזוקק בסלטים.
אם אתה חושב שזה יהיה חד, אתה טועה. הטעם די קשה לתיאור, אבל הריח... לשמן הלא מזוקק יש מעניין, זרעים, אבל זרעי חרדל בלבד.
עדיף לאחסן בארון כהה מאשר במקרר, הטעם והארומה מתגלים טוב יותר כשהשמן בטמפרטורת החדר.
טווח מחירים משוער - ביישומון
שמן אגוזים
לא אשבח לפתית, כי כן, קראתי אותה כמקור לסכנה פוטנציאלית, ושמן אגוזים - כן, אני מסכים, שווה שיהיה.
יש לו טעם מעניין - בערך כמו אגוז, אבל יותר... עז, או מה? אז טארט. אבל הארומה אגוזית מדהימה. בכל סלטים זה כמעט רעיון, אבל אם סלטים עם תווים של המטבח הגאורגי - למשל, חצילים, חמים או קרים - לא משנה, אז שמן האגוזים שם, ובכן, ממש כמו יליד.
אפשר להשתמש במעט סוכר בזמן הקרמליזציה, וגם במאפים מתוקים, באופן כללי, כמעט בכל מקום. אבל עוד לא ניסיתי לטגן עליו.
טווח מחירים משוער - ביישומון