לא היית צריך לשתף את הרגשות שלך זָר אֲנָשִׁים? וזה נהיה קל יותר. אני לא היחיד? 🤷♀️
אני זקוק לתמיכתך. אני קטן מרוקן מאוויר. נפלתי בתדהמה. אני זה לֹא מוּזָר.
בפעם הראשונה ממש פחדתי. אני אדם חיובי מטבעי. אני לֹא רק פוזיטיביסט ואופטימיסט, אני מאלה שאפילו בבית הקברות רואים סימני פלוס במקום צלבים ...
בנוסף, אני פטליסט. תגיד, מה שנועד הוא מיועד. חשבתי כך.
חשבתי לפני הכל זֶה, מה קורה בעולם.
שמעתי בחדשות ש"סוף שבוע "כבר לֹא סוף שבוע, ובידוד עצמי חובה. מכרים של חבר'ה שלחו סרטון שסיור נוהג באזור מוסקבה, שמשדר שאנשים צריכים להיות בבית ובערוצים מרכזיים כבר לֹא שאל, אבל חייב "להישאר בבית".
נפלתי בתדהמה. פחדתי.
בנוסף כאן זֶה תפס את עיניי:
ואז הבנתי שהאופטימיות שלי (להאמין באופן זמני) התרסק.
בימים אלה של "סוף שבוע" התבודדנו כמיטב יכולתנו. קנינו אוכל מראש. יום אחד הם הזמינו אוכל מהיר מזיק אך אהוב
הושק בן באינסטגרם קוֹמִי אתגר לעודד אנשים 👇
אבל במהלך האתגר הזה כתבה לי חברה ילדה ואמרה שהיא לֹא לבדיחות.
שתי כניסות לביתה (לא במוסקבה, באחת מערי המחוז) נסגרו על ידי הסיור במשך שבוע בגלל אנשים חולים.
והיום היה לה גם חום, שיעול, קוצר נשימה, הם באו לקחת דגימות (למה לא לקחו אותם?) והיא מחכה לתוצאת הבדיקה לקוביד רק בעוד כמה ימים. ויש לה ילד קָטָן! והיא לבדה מעלה אותו.
עכשיו זה יהיה ככה:
ממה ש אני נפל בתמהון ומה גרם לי להרגיש פחד? ככה אני לֹא אני חושש להיעלם (ביקרתי בקליניקה).
אבל אני רוצה שבני יתחתן, יתרבה ואני שמח יַחַד איתו לכל זה.
זה אולי העיקר. אני אמנם לא זקנה, אבל חייתי מעט והשאירתי צאצאים. והוא - לחיות ולחיות!
ובכן, והצ'וכונדרה הזו - איפה בלעדינו?
אני לא אוהב את מצב הטמטום. אני מקווה ליתר דיוק לְהֶאֱמִיןשבקרוב מצב זה ייעלם ונחזור לחיים הרגילים שלנו.
לא היו לי מספיק עצות או תמיכה מקרובי. אמא הלכה הרבה זמן, אני לא רוצה לעצבן את אבא. האחות עצמה במצב זהה. לכן כתבתי כאן.
אנו מבקשים מכולם: אנא הישארו בבית.
🏠 בתים 🏠
🙏 הכל טוב ובריאות 🙏
נשחזר הכל, נרוויח כסף, נבנה או נגנב! 😉