אתמול שיתפתי את העצה הזו בערוץ היוטיוב שלי. והופתעתי! מתברר שמעט אנשים יודעים מדוע הם משמנים את הפומפייה בשמן)) אני אגיד לך למה אני עושה את זה (אגב, יש כמה סיבות, אני אתן את כולם!)
בסרטון דיברתי בפירוט על ה"סוד "הקטן הזה. יש גם שני סלטים טעימים מאוד. תסתכל - אתה תאהב את זה!
אולי גם אתה עושה את זה. אבל אם לא ידעתם, תאהבו את הטיפ הקטן הזה.
האם אי פעם דבקת בגבינה רכה כל כך בפומפיה ואז לא יכולת להסיר אותה ממנה... פעם הייתה לי את הבעיה כל הזמן. גם אם מקפיאים את הגבינה מראש, כפי שרבים מייעצים, זה לא משנה - חלק מהגבינה נשארה על הפומפיה.
אבל עכשיו אין לי בעיה כזו. כדי לגרד גבינה רכה בכל פומפיה, אתה רק צריך לשמן אותה בשמן צמחי.
יתר על כן, אני משמן את הפומפייה גם בפנים! זה חשוב!
הכל, אתה יכול לגרד גבינה. אין בעיה עכשיו! הנה מה שקורה כשמגררים אותו בפומפייה גסה:
יחד עם זאת, הגבינה לא "נדבקת" לפומפיה. זה כמעט נקי))
זה אותו הדבר עם כל פומפייה דקה. אני פשוט משמן, משפשף ומקבל קש דק, ולא איזו מסה הומוגנית דביקה:
והנה איך הפומפיה עצמה נראית לאחר השימוש:
אני משפשף באותה צורה תפוחי אדמה מבושלים. זה בדרך כלל נדבק לפומפיה. ובדרך כלל מתברר איזשהו "דייסה", ולא קשיות תפוחי אדמה. אבל, אם אתה משמן את הפומפיה בשמן, הכל בסדר. אפילו קטן. הפומפיה לא נסתמת ומשפשפת את הכל יפה!
יש עוד כמה סיבות מדוע אני משמן את המגרדת בשמן. לדוגמא, כשאני מגרד גזר או סלק על פומפיית הגזר הקוריאנית שלי, אני גם משמן את הפומפיה בשמן. אך כבר לא על מנת לקבל "חיתוך" יפהפה, אלא על מנת להקל על שטיפת הפומפיה אחר כך.
אחרי הכל, גזר וסלק מכתים פלסטיק. ואז כמעט בלתי אפשרי להחזיר את הצבע הלבן לפומפיה. אבל אם מורחים מעט שמן מראש - אין בעיות! אני גם משמן את הידיים בשמן כשאני עובד עם סלק או גזר))
כתוב, האם ידעת על שיטה זו? ושתף את סודותיך בתגובות.